החלטה בתיק ת"ט 23976-02-11

המשיבה אוחזת בארבעה שיקים משוכים על ידי המבקש, על סך 21,360 ש"ח כל אחד, והוגשו לביצוע מחמת חילולם על ידי הבנק, מן הטעם כי אין כיסוי מספיק וכי החשבון מוגבל.

אין מחלוקת בין הצדדים כי השיקים הנ"ל נמסרו במסגרת עיסקת יסוד בין הצדדים, שבה רכש המבקש מהמשיבה אריחים, לריצוף אולם האירועים שניהל בשם "סיאלו" בירושלים.

המבקש טוען, באמצעות בנו ביטון משה (להלן - המצהיר), כי לאחר שהותקנו האריחים, התברר כי הם נשרטים ומחליקים באופן בלתי סביר, וכי אינם מתאימים לייעודם כריצוף באולם שמחות.

המצהיר טוען כי האריחים הוזמנו למטרת ריצוף אולם שמחות, כך סוכם וכך גם עולה ממסמך ההזמנה. המצהיר מוסיף וטוען כי המשיבה התחייבה לכך שהאריחים יתאימו לייעודם הנ"ל.

המצהיר טוען כי מומחה מטעמו, שבדק את הריצוף, קבע שהאריחים אינם עומדים בתקן הישראלי, יש לעקרם ולרצף את האולם מחדש, משום שמדובר בסכנה לציבור המשתמשים, וכן בהעדר אפשרות להשתמש בהם שימוש סביר.

לשיטת המבקש, נגרמו לו נזקים אדירים כתוצאה מאי התאמת האריחים לייעודם, הכל כמפורט בחוו"ד המומחה.

לשיטת המצהיר, נערכה פנייה למשיבה לשם החלפת האריחים, אך ללא הועיל.

ביום 08.12.2011, נערך דיון בהתנגדות. מחקירתו הנגדית של המצהיר, עלה כי אולם האירועים פעיל וכי במהלך השנה האחרונה נערכו במקום 2-3 אירועים בשבוע. עוד התברר כי אדריכל אולם השמחות הוא שהציע למבקש ובנו לרכוש את האריחים מהמשיבה, וראה את האריחים בטרם התקנתם באולם.

במהלך החקירה הנגדית הוצגה למצהיר תמונה והמצהיר אישר כי הריצוף המופיע הינו הריצוף שנרכש מהמשיבה. כלומר, אין מחלוקת כי המבקש עושה שימוש באריחים שרכש מהמשיבה (עמ' 3 שורות 24-27 לפרוטוקול).

בחקירה הנגדית נשאל המצהיר מדוע חוללו השיקים מטעמי אין כיסוי והגבלת החשבון, כאשר למעשה האריחים לא התאימו לייעודם, כטענתו. לכך השיב, כי סמוך להתקנת האריחים, החלו להופיע כתמים ושריטות, לפיכך פנה לנציג המשיבה. השניים סיכמו כי התשלומים לא ייפרעו והמשיבה תשלח נציג מטעמה לבחון את האריחים.

המצהיר העיד כי הבטיח לנציג המשיבה שעם הסדרת העניין והטיפול באריחים, תקבל המשיבה את כספה.

לשיטת המצהיר, המשיבה לא הביאה לפיתרון הפגמים שחלו בריצוף.

טענות הצדדים:

לשיטת המבקש הנסיבות מעידות על כישלון תמורה מלא, משום שהמשיבה התחייבה בכתב, כמצוין בתעודת המשלוח ת/2, כי מדובר באריחים שאינם סופגים ומזוגגים בשכבה קריסטלית, המתאימים לריצוף אולם אירועים ואיכותיים מאוד.

ב"כ המבקש מפנה את תשומת הלב לכך שהמשיבה התחייבה לספק אריחים עבור 800 מ"ר, אך בפועל סופקו רק 655.36 מ"ר. טענה זו, שעלתה בבקשה ובסיכומים, לא זכתה לאימות בתצהיר ולכן נדחית.

בא כוח המבקש מפנה את תשומת הלב להסכמת הצדדים, כי מתוך סכום העסקה, לא יפרע סך 88,644 ש"ח, לאחר שהיתרה נפרעה ולנוכח טענות המבקש, לאי התאמת האריחים.

נטען עוד כי המומחה בדק את האריחים והכין חוות דעת, בה קבע כי אמנם האריחים אינם מתאימים לייעודם וכי יש להחליפם. עלות הביצוע הינה למעלה מ-300,000 ש"ח (לא כולל נזק מהשבתת האולם ל-25 ימי עבודה).

ב"כ המבקש מוסיף וטוען כי טענות המצהיר אודות הנזקים הנגרמים, לא נסתרו חרף טענת המשיבה כי האולם מתפקד כשורה.

טוען עוד ב"כ המבקש כי אין המדובר בכישלון תמורה חלקי, משום שהעולה מחוות הדעת הוא כי יש לעקור ולהחליף את כל האריחים שסופקו. לשיטתו, כשמדובר במוצר שונה באורח מהותי מהמוצר שהוזמן, הרי שגם אם למוצר שסופק יש שווי כלכלי, עדיין מדובר בכישלון תמורה מלא. לענין  זה הוא מסתמך על הכרעת בית המשפט המחוזי בתל-אביב בענין ע"א 3090/03 יונתן אריזה ושווק בע"מ נגד יבולי גליל בע"מ.